לרגל הילולת המהר"ל מפראג כתבתי מאמר ב-Ynet על דמותו החידתית של גדול הרבנים של העיר והשפעתו לדורות. (מדור מפרסומים בתקשורת)
לקבוצת הוואטסאפ של "פראג בצבעים עם דור" עם המלצות אישיות לחצו כאן.
הילולת המהר"ל מפראג היא הזדמנות טובה לחזור לאחד מגדולי הרבנים ולעיין בדמותו המיסתורית, ואפילו ננסה לגלות כיצד נראה הרב שחייו עדיין נותרו תעלומה. פסל המהר"ל בבניין העירייה בפראג מציג אותו כדמות מיסטית, מכשף או אלכימאי – אבל מעבר לייצוג הדמיוני, המסתורין והאגדה על הגולם המפורסם, ייתכן שדווקא יצירה של אמן הולנדי נודד יכולה ללמד אותנו איך באמת נראה אחד מגדולי הרבנים, שנפטר לפני 415 שנים.
השבוע, י"ח באלול, מציינים את יום פטירתו של המהר"ל מפראג, אשר במהלך חייו כתב חיבורים ודרשות חשובים בנושאי הלכה, אגדה, מקרא ועוד, והגותו השפיעה על מלומדים רבים ביהדות – לרבות בחסידות, בתנועת ההשכלה ובציונות הדתית. לרגל האירוע, יהודים מרחבי העולם מגיעים לפראג להילולה לזכרו של הרב, שמצד אחד היה כה מוכר ומצד שני אישיותו וחייו עדיין נותרו כחידה. על אף שהיה כותב פורה, הוא לא ציין היכן למד את ידיעותיו הרחבות ומי לימד אותו, ולא ידוע לנו איך בדיוק הוא נראה.
המהר"ל, רבי יהודה ליווא בן בצלאל, נולד בפולין במחצית הראשונה של המאה ה-16 וצמח להיות רב בארצו. לאחר מכן עזב את פולין ושימש כרבה של קהילות מורביה אשר במזרח צ'כיה של ימינו. משם המשיך לפראג ושימש כראש ישיבה, ולאחר גיחה של כמה שנים בפולין, שם שימש כרבה של פוזנן, חזר לפראג והיה רבה הראשי של העיר המזוהה איתו. כרב והוגה פורץ דרך, דמותו חדרה גם לספרות שבחים הקושרת אותו עם יצירת הגולם מפראג – מה שהפך אותו לאחד הרבנים המפורסמים בפולקלור היהודי ואפילו בפולקלור הצ'כי.
מאחר שהמהר"ל נחשב לאחד מסמליה של פראג, פסלו הוצב בבניין העירייה החדש בשנת 1914, שם עד היום יושבים ראש העיר ומועצת העיר. את הפסל יצר לדיסלב שלון, אחד מפסליה המפורסמים של צ'כיה, שקישט את רחובות העיר ביצירותיו הרבות. הוא בנה את דמותו של הרב כמכשף או אלכימאי בדמות המיסטיקנים של פראג מהמאה ה-16, אך הפסל הוא כולו פרי דמיונו של שלון, שאפילו העדיף ליצור דמות מהאגדות ולא דמות ריאליסטית.
אף על פי שהמהר"ל מוכר כמקובל בתרבות היהודית והצ'כית, בחינת כתביו ויחסו לקבלה משאירה את החידה על דמותו מסקרנת אפילו יותר. באופן מפתיע, מבין תחומי הדעת המגוונים שדרש בהם, המהר"ל לא כתב ישירות על קבלה, ולא נמצא אצלו כל אזכור בנוגע לגולם. על אף שיוחס לו סיפור יצירת הגולם כמקובל, בכתביו ישנן רק התייחסויות מפוזרות שלו לתורת הסוד היהודית וללא משנה מסודרת. אפשר להסביר זאת כי בתקופתו, ערב עליית קבלת האר"י, היו מלומדים מעטים מאוד שעסקו ברזי הקבלה ולא היה נהוג לכתוב עליה ולהפיץ את ידיעותיה כפי שנעשה מאוחר יותר, ורק לאחר מותו של המהר"ל הפכה פראג למרכז הפצה והדפסה של ספרות קבלית. תורת הסוד, כשמה כן היא, נועדה להיות תחום לימוד למתי מעט, ולכן לא נוכל לדעת על היקף עיסוקו וידיעתו בקבלה.
ובכל זאת, עדות מפתיעה של תלמידו של המהר"ל, דוד גנז, בספרו "צמח דוד", נותנת לנו חשיפה לעיסוקו במיסטיקה. בשנת 1592 הוזמן המהר"ל לארמונו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה רודולף השני, שישב בפראג. תלמידו של המהר"ל, שהבין את מגבלות חשיפת הסוד, ציין רק כי השניים דיברו על דברים "סתומים וחתומים ונעלמים". שלוש המילים הללו הן העדות היחידה בת התקופה שיכולה לשפוך מעט אור על המהר"ל כמקובל, ונראה כי שאלת עיסוקו בקבלה רק מעוררת יותר שאלות מתשובות.
בית מדרש אליטיסטי
למעשה, גדולתו של המהר"ל בעירו והשפעתו לדורות לא הייתה כמקובל או כרבה הראשי של העיר, אלא כראש בית המדרש של פראג. פעילותו החינוכית של המהר"ל מלווה בציון הראשון ביהדות למוסד ה"קלויז" שייסד בפראג, אשר בימיו היה בית מדרש אליטיסטי ועצמאי מן הקהילה המקומית, שנועד לתלמידים חכמים בלבד ובו למדו ולימדו כמה מגדולי החכמים של יהדות אשכנז. מעבר לכך, בעקבות התפתחות הדפוס העברי ובהשראת יהדות ספרד הוא יצר את שיטת הלימוד של המהר"ל, שלפיה סדר הלימוד היהודי צריך להתחיל במקרא, להמשיך במשנה ורק מאוחר יותר להסתיים בגמרא. השיטה הזו הייתה בסיס לצורה המוכרת ביותר ללימוד בעולם היהודי, וייתכן שלימים אף העלתה את קרנו של לימוד המקרא ביהדות המודרנית.
לכן, בניגוד לפסלו של המהר"ל המוצג כמכשף, אף שייצוג דמיוני זה הפך בעיני רבים למראה הממשי של הרב הנודע, יכול להיות שציור אחד שצייר אמן הולנדי נודד תפס את דמותו של המהר"ל עצמו, או לפחות מישהו שנראה והיה לבוש באופן קרוב יותר אליו. מדובר בציור של רולנט סאוורי (Roelant Savery), שעבד בשירות הקיסר רודולף השני כחלק מפרויקט העברת החצר הקיסרית לפראג. במהלך שהותו בעיר, סאוורי נתן במה בציוריו לחומר שממנו פראג עשויה באמת – האנשים.
כחלק ממסעו הוא נכנס גם לרובע היהודי, וצייר באחד מבתי הכנסת שני אנשים תחת הכותרת "שני מלומדים", בלבוש זר ועם טלאי בצורת מגן דוד שלא מתיר ספק כי מדובר ביהודים, ככל הנראה בבית כנסת או בעת לימוד. אפשר גם להבחין בציור שהלבוש הוא של יהודי פולני, ארץ מוצאו של המהר"ל. אולי כוונת תיאור הציור הייתה לשני רבנים? האם המהר"ל הוא אחד משני האנשים שם? זאת כנראה לא נדע, אבל לפחות יש לנו תמונה ברורה יותר איך מלומד ברובע היהודי התלבש ונראה בתקופתו של המהר"ל.
אם נשווה את הציור של סאוורי לפסל מבית העירייה, נוכל לראות שני סוגים של מהר"לים, ממש כפי שאנחנו זוכרים אותו כאישיות כפולה. מצד אחד מהר"ל של האגדות והקסמים, ומצד שני מהר"ל המלומד של הספרים ובית המדרש. שניהם, שהיו למעשה איש אחד, השפיעו עמוקות על עולמנו כיהודים עד היום.
רוצים עוד המלצות אישיות על פראג היפה?
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של פראג בצבעים עם דור, לחצו על הכפתור ותמצאו את כל הטיפים וההמלצות למטייל בפראג!
