כשאני מוציא סיורים בפראג, חשוב לי להראות להכניס את המטייל לראש של הצ'כי, ולהראות לו את המקום ואת תרבות העיר כפי שהצ'כי רואה אותה. לכן שמחתי מאוד כשהתבקשתי על ידי "ישראל היום" לכתוב על הפירוד בין צ'כיה לסלובקיה מהזווית של העמים שנפרדו רק לפני 30 שנה. פירוק צ'כוסלובקיה לא נוצר ממלחמה או עימות אלים, אלא בהחלטת פרלמנט דמוקרטית וללא שפיכות דמים, והתגלגל היום לידידות פורחת בין הצ'כים לסלובקים שעדיין מחוברים אחד לשני באהבה, וללא צורך במדינה. (מדור פרסומים בתקשורת)
לקבוצת הוואטסאפ של "פראג בצבעים עם דור" עם המלצות אישיות לחצו כאן.
פרידה, סיפור אהבה
התפרקות של מדינות לרוב מלווה באלימות ולא אחת גם בשפיכות דמים, אבל זו בהחלט לא חובה – ואין מה שהוכיח זאת טוב יותר מאשר פירוק צ'כוסלובקיה.
ההיסטוריה סיפקה נתוני פתיחה טובים. לטוב או לרע, צ'כוסלובקיה נודעה כמדינה לא לוחמנית, ובמהלך ימיה הקצרים נכנעה גם לנאצים (1939) ואחר כך גם לסובייטים (1968). גם המהפכה בשנת 1989, שהפילה את הקומוניזם בצ'כוסלובקיה, הייתה לא אלימה, ולכן נקראה "מהפכת הקטיפה". החיכוך הזכור ביותר ממנה היה איך תיקרא המדינה הפוסט-קומוניסטית: "הרפובליקה הצ'כוסלובקית" או ה"צ'כו-סלובקית" (עם מקף), כפי שדרשו הסלובקים, או בכלל "הרפובליקה הפדרטיבית של הצ'כים והסלובקים". מכל מקום, בשלהי נובמבר 1992, החליטה צ'כוסלובקיה על פירוקה בהחלטת פרלמנט דמוקרטית ונטולת אלימות, ולכן הפרידה נקראה "גירושי הקטיפה", כהד למהפכה.
מאז, השכנות בין השתיים פורחת. התקרית הדיפלומטית האחרונה הייתה בגלל שנשיא צ'כיה, מילוש זמאן, ליגלג על הבירה הסלובקית. כמו במשפחה, שני הצדדים אוהבים להקניט אלה את אלה. הסלובקים, למשל, יזכירו שההרים שלהם יותר מרשימים וגבוהים, הצ'כים יזכירו אולי שהם ממדינה יותר עשירה, ומתישהו הם יגיעו להסכמה שהאוכל הסלובקי יותר עשיר וטעים.
הסלובקים מרגישים כבני בית בצ'כיה ולהיפך, ועל אף שהדור הצעיר קצת יותר מתקשה בחיבור בין השפות הדומות מאוד, עדיין ניתן להסתדר ולהבין את רוח הדברים. אפילו אנדרי באביש, שהיה ראש ממשלת צ'כיה עד לא מזמן וכיום מועמד לנשיאות, הוא סלובקי במוצאו. אף על פי שהצ'כית שלו סובלת לעתים מ"חריקות סלובקיות", הוא עדיין נחשב למועמד מוביל.
יחסית לסלובקים השמרנים יותר, הצ'כים יותר פרגמטיים יותר. פרצי הפטריוטיות שלהם מתבטאים בעיקר בתליית דגלים בימי אליפות העולם בהוקי קרח. הרגש הלאומי של סלובקיה, מנגד, הרבה יותר משמעותי, והוא זה שהניע את סופה של צ'כוסלובקיה. הפערים התרבותיים בין שני העמים ניכרים אף יותר ביחסם לנצרות. מחקרים מראים שעד 80% מהצ'כים מגדירים את עצמם כחסרי דת, בעוד שבסלובקיה יש רוב מוצק של קתולים. כיאה לאומה כה חילונית, הצ'כים יותר ציניים ולא מקדשים רעיונות או אידיאלים.
שתי המדינות הן חברות בנאט"ו בשל החשש המשותף מרוסיה. הפלישה הרוסית לאוקראינה מטרידה את שתיהן, אשר לראשונה זה שנים ארוכות מצאו את עצמן תחת איום ביטחוני, ועל ספו של משבר אנרגיה בשל חשיבות הגז הרוסי. משבר האנרגיה מאיים במיוחד לקראת החורף והחשש מעליית מחירים שאף עשויה לעלות בחיי אדם שידם לא משגת לממן את התייקרות המחירים. אך נראה כי האיום הביטחוני גובר על זה הכלכלי וממשלות צ'כיה וסלובקיה מציידות את צבא אוקראינה.
אחרי פירוק צ'כוסלובקיה, בוגרות "גירושי הקטיפה" הפכו מאוהבות ממורמרות לשכנות טובות, ודווקא בשלב זה של התהפוכות באירופה, נראה שיש להן אחת את השנייה יותר מתמיד. אקסים למופת.
רוצים לגלות עוד מפראג היפה? הזמינו סיור בפראג בהדרכתי ותכירו את כל מה שיפה ומרתק בעיר היפה באירופה.
