כתבתי מאמר ב"ישראל היום" על מה שעושה את הסיורים שלי מיוחדים: הקשר החם והעמוק בין הצ'כים לעם היהודי ומדינת ישראל. לאור התמיכה של צ'כיה והצ'כים במהלך המלחמה, פרסמתי את המאמר כדי לספר על על שורשי אהבת ישראל בצ'כיה, וכדי להראות שמדובר במורשת גאה וארוכת שנים של תמיכה ועזרה לעם היהודי. (מדור מפרסומים בתקשורת)
לקבוצת הוואטסאפ של "פראג בצבעים עם דור" עם המלצות אישיות לחצו כאן.
בעקבות המלחמה, ועל רקע עליית האנטישמיות במדינות רבות בעולם, צ'כיה התגלתה פתאום לציבור הישראלי כתומכת נלהבת בישראל. שר החוץ הצ'כי היה השר הראשון שהגיע לישראל לביקור הזדהות, ראש ממשלת צ'כיה הגיע לנאום בעצרת תמיכה בישראל בכיכר העיר העתיקה בפראג, שרת הביטחון הצ'כית קראה לצאת מהאו"ם בשל חוסר יכולתו של הארגון לגנות את פעולות הטרור, וחברי פרלמנט הצטלמו בתמונה קבוצתית עם תמונות החטופים. על מבני שלטון רבים תלו את דגלי ישראל כאות תמיכה והזדהות.
מדוע דווקא צ'כיה הפכה לתומכת הגדולה של ישראל באיחוד האירופי? אמנם אהבת ישראל הצ'כית הגיעה לתודעת הציבור בעקבות האירועים האחרונים, אך למעשה יש מורשת ארוכה בצ'כיה של הזדהות עם העם היהודי, יש שיגידו שהיא בת מאות שנים. עוד בימי מלחמות הדת של שלהי ימי הביניים, שגרמו להעצמת הפוגרומים במרכז אירופה, צ'כים רבים דחו את האנטישמיות הקלאסית אשר הונעה שם על ידי הכנסייה הקתולית, שזוהתה עם הכוחות הזרים.
אך למעשה, מה שתרם יותר מכל לשינוי היחס של הצ'כים ליהודים ולהפיכת רבים מהם לפילושמים (אוהבי יהודים) הוא נשיאה הראשון של צ'כוסלובקיה, טומאש גריג מסריק. מסריק (1937-1850), שהעיד על עצמו כי גדל בבית אנטישמי, ראה בביעור האנטישמיות מטרה לאומית לתקומת עמו. עוד כפוליטיקאי צעיר, וכנגד היגיון פוליטי, הוא לחם נגד עלילת דם שהתרחשה בתקופת השלטון האוסטרי בארצו, והפך לידיד לא רשמי של יהודי צ'כיה. במקביל, הוא ראה שנוסף על העם הצ'כי, העם היהודי סובל אף יותר מדיכוי פוליטי באימפריה האוסטרו־הונגרית, הבין את הצורך של היהודים במדינה משלהם, ובכך הפך לאחד מראשי המדינה הציוניים הראשונים.
לאחר שנבחר לנשיא, מסריק בנה את ארצו כמדינה שמאפשרת חופש לכל העמים החיים בה, ונתן ליהודים מעמד של אומה ולא רק דת. גם כנשיא המשיך להילחם באנטישמיות, והאמין, בדומה להרצל, שהמפתח לכך הוא הגדרה עצמית. ב־1927, בעודו מכהן כנשיא, הגיע לביקור בישראל, ופגש את אנשי היישוב ומתיישבים בני ארצו בירושלים, בתל אביב ובצפון.
גם לאחר מותו, המורשת הפרו־ציונית של מסריק הביאה לסיוע המכריע של צ'כוסלובקיה בזמן מלחמת השחרור. בעוד במהלך המלחמה הוטל אמברגו נשק על ישראל מצד מדינות שונות, צ'כוסלובקיה היתה המדינה היחידה שהסכימה למכור נשק לישראל. בנו, יאן מסריק, שבאותם ימים היה שר החוץ, אף זייף את מסמכי המכירה של "הרובה הצ'כי" כדי להערים על איסור מכירת הנשק, ועם הגעתו של הנשק לישראל הוחל במבצע נחשון להסרת המצור מעל ירושלים. חיל האוויר הישראלי התבסס על טייסות הקרב הראשונות שהתקבלו מצ'כוסלובקיה. קורס הצנחנים הראשון של צה"ל התקיים גם הוא על אדמת צ'כוסלובקיה, בפיקודו של חיים גורי.
עם העמקת השלטון הקומוניסטי חל מפנה חד ביחס של צ'כוסלובקיה לישראל וליהודים. הדבר גרם מבוכה רבה בקרב הצ'כים של ימינו, שמנסים להתנער מהמשטר הישן ולפנות לכיוון של התחדשות מדינית כדי להיות חלק מהסדר הדמוקרטי והמערבי. עם שחרור המדינה מקומוניזם נשיא צ'כוסלובקיה ראה בחידוש היחסים עם ישראל חלק מתהליך הדמוקרטיזציה של המדינה, ואף הגיע לישראל לביקור מדיני. נראה כי מאז הפוליטיקה והעם הצ'כי הפכו פילושמים מתמיד, והעניין בישראל וביהדות ממשיך לתפוס מקום בשיח הציבורי במדינה.
למעשה, פרץ התמיכה של הצ'כים בישראל אינו אירוע ספונטני, אלא חלק בלתי נפרד מהתרבות ומהלך הרוח המקומיים. הדוחות מראים שהתקריות האנטישמיות במדינה אפסיות, והעתיד נראה ורוד עוד יותר כשישראלים רבים מגלים את הפנים היפות של הצ'כים.
רוצים עוד המלצות אישיות על פראג היפה?
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של פראג בצבעים עם דור, לחצו על הכפתור ותמצאו את כל הטיפים וההמלצות למטייל בפראג!
